כיצד השפיעה השפה הערבית על השפה הספרדית?​

אחד המאפיינים שמבדילים את השפה הספרדית מהשפות הלטיניות האחרות הוא ההשפעה הערבית הרבה על השפה. מספר המילים ממקור ערבי ב

37103785_1820335748062546_6454619827595116544_n

ספרדית מגיע ל- 4000 ולכ-8% מכלל אוצר המילים בשפה.
ההשפעה הערבית הגיעה בעקבות הנוכחות המוסלמית בספרד, שנקראה בפי המוסלמים אַלְ-אַנְדַלֻס الأندلس, משנת 711 ועד 1492.
​​אחד המאפיינים הבולטים של חלק ניכר מאוצר המילים שמקורו ערבי הוא התחלה של המילה ב- al והסיבה היא שהמילה נכנסה לספרדית יחד עם "אל הידיעה" הערבית.

כמה דוגמאות שממחישות את ההשפעה:
המילה Aceituna זה זית והיא באה מהמילה الزيتون אַ(ל)זַיְתוּן.
המילה Aceite בספרדית זה שמן והמילה באה מהמילה אַ(ל)זַיְת الزيت שקשורה לזיתים שמהם היו מכינים שמן.

המילה Alberca פירושה בריכה (בריכת שחייה), והיא באה מהמילה אַלְבִּרְכַּה البركة.
המילה Almacén שפירושה מחסן או חנות הגיעה מהמילה הערבית אַלְמַחְ'זַן المخزن שפירושה מחסן.
המילה Alacrán שפירושה עקרב הגיעה מהמילה אַלְעַקְרַבּ العقرب
המילה Alcalde זה ראש עיר והיא באה מהמילה הערבית אַלְקַאצִ'י القاضي שפירושה שופט.
הקריאות הנפוצה Ole הגיעה בהשפעת וַאלְלַה والله
הקריאה Ojalá שפירושה הלוואי הגיעה בהשפעת אִן שַאאַ אלְלַה إن شاء الله

מודעות פרסומת

הטעמים בשפה הערבית

הטעמים בשפה הערבית – الأطعمة باللغة العربية – 36467700_1802740379822083_96487496866594816_n.pngאֵלְאַטְעִמֵה בִּ(אל)לֻּעַ'ה (א)לְעַרַבִּיֵּה

מתוק – חִלוּ – حلو – בערבית המדוברת המילה "חלו" הורחבה גם ל"יפה, נחמד" והיא מאוד מאוד נפוצה במשמעות זו. ומוכרת לנו צורת ערך היתרון וההפלגה אַחְלַא – הכי יפה/נחמד/מתוק שנכנסה לסלנג העברי כ"אחלה". המילה חלווה למעשה הגיעה מהמילה חַלַאוַה מאותו שורש שפירושה ממתק.

חמוץ – חַאמֵץ' – حامض – מאותו שורש של המילה "חמוץ" האות צ' – שמבוטאת כד' כבדה מקבילה אטימולוגית לאות העברית צ בהרבה שורשים משותפים.

מר – מֻרَ – مر – מקבילה למילה העברית "מר" השורש הוא מרר גם בעברית וגם בערבית – מדוברת בשורש מגזרת הכפולים, שבו לעתים אות השורש השנייה והשלישית מתלכדות אך לפעמים לא – מרירות למשל.

מלוח – מַאלֵח – مالح – באה ממילה מִלֵח שפירושה מלח.

בתאבון! צַחְּתֵין صحتين !

מהו לוח השנה המוסלמי?

חודשי השנה בערבית – מה זה הקטע המבלבל הזה? בואו נעשה סדר! קודם כל נציין שיש שני לוחות שנה שונים באופיים המשמשים בעולם הערבי:

1. הלוח הלועזי – תַקְוִים מִילַאדִי (מִילַאד – הולדת, כלומר הולדת ישוע)- שהוא לוח השנה הלועזי המוכר.

2. הלוח המוסלמי – תַקְוִים הִגְ'רִי (הִגְ'רַה- הגירה, כלומר הגירת מוחמד ממכה למדינה) – לוח שנה ירחי לא מעובר שמשמש בעיקר לצרכים דתיים אסלאמיים.

35971394_1789632751132846_947145180459302912_n

היום נדבר על חודשי השנה בלוח השנה המוסלמי. לוח השנה המוסלמי של היום היה קיים כבר בתקופה הג'אהלית, כלומר התקופה שלפני הופעת האסלאם, אך בתקופה הג'אהלית היה קיים עיבור, בדומה למה שקורה בלוח העברי, ואז החודשים היו קשורים בעונות השנה, דבר זה מתבטא גם בשמות החודשים שלא השתנו. אז מאז הופעת האסלאם בוטל העיבור ומאז כל חודש יכול להופיע בכל עונה.

*********
נסקור כעת את 12 החודשים בלוח השנה המוסלמי –

1. מֻחַרַּם – محرّم – החודש הראשון. משמעות​​ המילה מחרם היא​ ​​אסור. השורש חרם בערבית קשור

​לאיסור וגם לקדושה, למשל חַרַם זה מקום קדוש.​ בחודש זה היה אסור להלחם בתקופה שלפני האסלאם. שייך לארבעת החודשים הקדושים שבהם היה אסור להלחם – מחרם, רג'ב, ד'ו אלקעדה וד'ו אלחג'ה. מבחינה אסלאמית, ה-10 בחודש מחרם הוא יום העשוראא' שהוא צום רשות אצל הסונים ויום אבל על מותו של עלי אצל השיעים.
2. צַפַר صفر – משמעותו השם – החודש הבטל, קשור למילה צִפֵר صفر שפירושה אפס. בחודש זה לא עורכים טקסים דתיים ולכן החודש נתפס כחודש לא דתי.

3. רַבִּיע אֵלְאַוַּל – ربيع الأوّل משמעות השם – חודש האביב הראשון. בתקופה הג׳אהלית כאמור היה עיבור של השנה והחודש היה חל באביב.

4. רַבִּיע אֵ(ל)תַּאנִי ربيع الثاني שנקרא גם ربيع الآخر רַבִּיע אֵלְאַאחַר. משמעות השם היא חודש האביב השני.

5. גֻ׳מַאדַא אלְאוּלַא جمادى الأولى משמעות השם – חודש היובש הראשון. המילה ג׳מאדא מתארת אדמה צחיחה שלא ירד עליה גשם, כלומר היה מדובר בחודש שלא יורד בו גשם.

6. גֻ׳מַאדַא א(ל)תַּ׳אנְיֵה جمادى الثانية משמעות השם היא חודש היובש השני.

7. רַגַ׳בּ رجب משמעות המילה רג׳ב היא כבוד, ועל כן החודש מכונה ״החודש המכובד״. הערבים בתקופת הג׳אהליה העריכו חודש זה ובמהלכו היה אסור להלחם.

8. שַעְבַּאן شعبان משמעות השם היא חודש ההתפצלות. בחודש זה נהגו הערבים בג'אהליה להתפצל ולתור אחר מים. קשור למילה שַעֵב شعب ​שפירושה​ עם​. גם מילה זאת קשורה להתפצלות – חלוקה והתפצלות ​האנושות ​לעמים.
9. רַמַצַ׳אן رمضان החודש המוכר ביותר לציבור הרחב בלוח השנה המוסלמי שכן בו חל צום הרמדאן שהוא מצוות יסוד באסלאם. מבחינת המשמעות – מדובר בחודש החום הכבד.
רמצ'אא זה חום כבד.​ ​המילה קשורה למילה העברית "רמץ" – חום לוהט. נראה שחודש זה חל בשיא הקיץ בתקופה שקדמה לאסלאם.

10. שַוַּאל شوّال פירוש המילה שוואל בערבית הוא נשיאה או הרמה, והחודש נקרא כך משום שבתקופה הערבית הפגאנית, כשהחודשים היו מסודרים לפי עונות השנה, זוהי תקופת ההתעברות של הנאקות.

11. ד׳וּ אֵלְקַעְדֵה ذو القعدة משמעות השם היא חודש הישיבה. בחודש זה בתקופת הג׳אהליה אסור היה להלחם.

12. ד׳וּ אֵלְחִגֵּ׳ה ذو الحجّة משמעות שמו של החודש היא ״בעל החג׳״, כלומר, החודש שבו נערך החג׳ (העלייה לרגל).

להלן רשימה שהכנתי באתר "מילון ערבית מדוברת" שבו אפשר להכין רשימות אישיות של מילים. הפירוטים על כל חודש נמצאים בערך של כל מילה בלחיצה עליו.

בין שְבַט ל-שֻבַּאט – מקור חודשי השנה הלועזית בערבית

אתם בטח מכירים את חודשי השנה העברית, בואו נראה מה הקשר שלהם לשפה הערבית!
היום נתמקד בלוח השנה הלועזי שנקרא בערבית תַקְוִים מִילַאדִי. יש 3 דרכים שכולן בשימוש לכנות את החודשים בלוח השנה הלועזי.
1. אותם השמות המקובלים בלוח השנה הלועזי עם הגייה ערבית (יַנַאיֵר, פֵבְּרַאיֵר…)
2.לפי מספר החודש (שַהֵר וַאחַד, שַהֵר תְ'נֵין…).
3.שמות ייחודיים שרובם דומים לשמות מהלוח העברי.

36114285_1789625081133613_4211313019679932416_n

1. ינואר – כַּאנוּן אֵ(ל)תַּ׳אנִי
2. פברואר – שֻבַּאט
3. מרץ – אַאדַ׳אר
4. אפריל – נִיסַאן
5. מאי – אַיַּאר
6. יוני – חֻזֵירַאן
7. יולי – תַמּוּז
8. אוגוסט – אַאבּ
9. ספטמבר – אֵילוּל
10. אוקטובר – תִשְרִין אֵלְאַוַּל
11. נובמבר – תִשְרִין אֵ(ל)תַּ'אנִי
12. דצמבר – כַּאנוּן אֵלְאַוַּל

שימו לב שלשמות החודשים אין משמעות לא בעברית ולא בעברית. בלוח הלועזי-ערבי אין חשוון, אין כסלו, אין טבת ואין סיוון. יש שני "תשרין" ויש שני "כאנון" ועוד חזיראן אחד.

מאיפה הגיעו השמות ומה המשמעות המקורית שלהם? רוב השמות הם מהשפה האכדית והיא שפה שמית כמו עברית וערבית, לעתים רואים דמיון למילים שאנחנו מכירים.

  • תשרין הגיע מהמילה האכדית תשריתו שפירושה ראשית.
  • כאנון קשור כנראה למילה כן שפירושה בסיס או יציבות והכוונה לכך שהעבודות החקלאיות מפסיקות בחורף.
  • שבאט – הגיע מהמילה האכדית שבטו שפירושה שפירושו לחבוט, להצליף – כנראה הכוונה לגשם המצליף בחודש הזה. קשור למילה שבט – שוט.
  • אד'אר – הגיע ממילה באכדית שפירושה להיות חשוך. בחודש זה היה מעונן וקודר.
  • ניסאן – הגיע מביכורי העץ והשדה באביב (כנראה קשור למילה העברית ניצן).
  • אייר – קשור למילה "אור" כי האור התחיל להיות חזק.
  • חזיראן, למרות הדמיון, אין קשר למילה חזיר, אלא דווקא לחיטה שנקצרת אז (מארמית-סורית).
  • תמוז – שמו של אל הפריון הבבלי. על פי המסורת המסופוטמית אז יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים.
  • אב – פירושו תבואה כי מדובר בחודש של תבואה.
  • אילול – חודש כפרה על חטאים, יתכן שקשור למילה העברית יללה. בבבל העתיקה היו בחודש זה מנהגים של חשבון נפש וכפרה על חטאים.

להלן רשימה שהכנתי באתר המדהים "מילון ערבית מדוברת" שבו אפשר להכין רשימות אישיות של מילים. הפירוטים על כל חודש נמצאים בערך של כל מילה בלחיצה עליו.